אחת המשימות העיקריות שבהן עוסקים מנהלי מוצר ביום יום, היא מחקר. מחקר משתמשים, מחקר מתחרים, מחקר פרטנרים, מחקר מוצרים דומים באותה קטגוריה ומחקר פיצ'רים ויש עוד המון.
לרוב את צריכת הידע שלנו אנחנו עושים באינטרנט, מול קולגות, קצת בכנסים, אולי מיטאפים ולעיתים בספרים.
כאנחנו מבצעים את המחקר שלנו באינטרנט, לרוב נכנס לאתר של מתחרה או פרטנר וננסה "לדוג" ידע לגבי: יעדי החברה, על ה Lines Of Products, נקרא על הפיצ'רים שמוצגים לפעמים נוכל לצפות בדף מוצר, סרטון או דמו.
חזרה ל 1987 כילד לא אהבתי לקרוא סיפורת. היה לי דימיון מוגזם, התמודדתי עם OCD בימים שלפני הריטלינים ולא הצלחתי להתרכז בעלילה שנראתה לי איטית.
ובכל זאת היה סוג אחד של "ספרים" שקראתי בקפידה. לא, לא מדובר בקומיקס, לא בחוברות צביעה או יצירה. ההתמכרות האמיתית שלי היתה לחוברות הוראות ההפעלה של מכשירי חשמל ובמיוחד של מכשירי חשמל שלא היו לנו בבית (ובילדות שלי בנתניה לא היו הרבה). אם הייתי חוזר מבית הספר והייתי רואה ארגז ריק של טלויזיה ברחוב ממתין לאיסוף האשפה, הייתי בתחושה שמצאתי לא פחות מזהב טהור. הייתי מחפש את חוברת ההוראות שלרוב נותרה דבוקה על צדי ארגז. כי בזמן שכולם היו נוהגים לזרוק ולהתעלם מהן, אני הייתי חוקר אותן.
היו שנים שאנגלית היתה עדיין לא ברורה לי, אבל אני יכולתי להסתפק אפילו רק באיורים בשביל המחקר והסקרנות. הייתי משווה בין דגמים, הייתי יורד לעיקרו של לכל כפתור ופיצ'ר, הייתי מנסה לנחש מי צריך כזה פיצ'ר (כמו "מצב סאונד לילה"), למה לדגם מסויים אין פיצ'ר מסויים (כמו "כיבוי אוט') או למה פיצ'ר מסויים כבר לא מופיע בדגמים חדשים של אותו המוצר. המחקר הזה עשה אותי אולי ילד קצת מוזר, אבל לדעתי, הוא נתן לי כמה כלים מעניינים לחיים ולהמשך הקריירה שלי כמנהל מוצר.
כשאנחנו חוקרים את אתר החברה כמו לקוחות החברה, אנחנו בעצם רואים את חלון הראווה של אותו מוצר. לעיתים, חלון הראווה סקסי יותר מהמוצר האמיתי, אנחנו נצפה בסלוגנים שטובי אנשי השיווק חידדו במשך לילות ארוכים, נצפה בצילומי מסך משוייפים עליהם עבדו מובחרי המעצבים, הטקסטים יהיו מוקפדים, והפלואים יראו כמו בג'ורנלים, ולנו אין באמת דרך לדעת אם הפיצ'רים המוצגים קיימים (תוכלו לקרוא על MVP דחלילים כאן).
בטח שמעתם את הסיפור הזה שבו רצו לדעת עד כמה האוכל במסעדה מסויימת טעים, אז במקום לשאול את המלצר "האם האוכל במסעדה טעים", הלכו לבדוק מה משקל כמות האוכל שנזרק לפחי האשפה במסעדה.
מחקר דרך האתר, היא אומנם דרך מרכזית להבין איך עובד מוצר מסוים, אבל יתכן שאנחנו קורבן למצג שווא.
האתר נועד למכירה כמו הפרסומות בטלויזיה ואנחנו צורכים את המידע כרוכשים פוטנציאלים שהארגון מנסה לרגש.
נראה שיש דרכים נוספות אחרות להגיע למידע על הארגון, על המוצר או על פיצ'רים - אני ממליץ לתחיל מהסוף
לחקור את ה OPEN API - שמעתם נכון, אותו מסמך "תמים" שלרוב קל למצוא אליו קישור באתר החברה, נועד במקור להציג איך מתממשקים (Integrate) עם הארגון, אך הוא גם יכול להיות דלת אחורית נהדרת שעוקפת את חלון הראווה המפונפן. מסמך ה API יכול לגלות לנו הרבה יותר מאפשר הפיצ'ר ליסט שהוצג לנו ואתן דוגמא: נוכל לדעת מהם רכיבי המערכת (System components), למשל: אם נחקור את ה API של הארגון תוכנה שעוסק בתחום ההסעדה, אנחנו מצפים שתהיה בו יישות מסוג "מסעדה" לדוגמא, יישות מסוג "מנה" ואולי יישות מסוג "תשלום" וכו'. אם לא מצאנו יישות מסוג "משלוח" או פרמטרים כמו "זמן שילוח" ו"כתובת לשילוח" - נוכל לחשוד שאולי למוצר המדובר אין יכולות שילוח כפי שטען. מסמך API מאורגן וברור עסקית, כמו גם מסמך שיש בו היגיון וסכמתיות טכנולוגית יכולים לרמוז הרבה על הבשלות של המוצר או הבשלות של הארגון כולו. ניתן להבין המון מההסבר על הקומפוננטות שלרוב מקדימות את הדוגמא הטכנית. למשל, איך הארגון מתאר את היישות "הזמנה" ואיך הוא מתאר את הקשר עם היישויות האחרות, מה היכולות של כל יישות ומה המגבלות שלה. אפילו ברמת ההגשה והעיצוב, ניתן להבין על האופן שבו מתנהל הארגון. לפני זמן לא רב ביקשתי מארגון ששקלנו לעבוד מולו כפרטנר את מסמך ה API שלהם. שמתי לב שהמתנו מספר שבועות עד שקיבלנו את המסמך הראשוני ולבסוף נשלח בחזרה קובץ מסוג מצגת Power Point עם שקף אחד בלבד ובו דוגמא של קריאת API אחת בלבד. זאת לא טעות, בדקתי, זה שיקוף של רמת הבשלות של הארגון המוצר.
הנזירות בלוז הערה לסעיף: אין באמור עידוד לריגול תעשייתי שאינו חוקי, וכן כל האמור בהנחה שאנחנו לא מגיעים לשלב חתימה על מסמך NDA! אחרי שחקרנו את מה שמתחרה או פרטנר רצה שנראה באתר השיווקי שלו, נוכל לנסות לבדוק מהו המידע היותר מדוייק ופחות שיווקי, על ידי שנזדהה כלקוחות פוטנציאלים (גם אם אין לנו כוונה לרכוש ממשנו שירותים) כלקוחות פוטנציאלים, אנחנו יכולים לפנות לתמיכת מכירות, להתקשר או להשאיר פרטים ואיש מכירות יחזור אלינו ובשיחה טלפונית/זום נוכל לקבל הרבה יותר מידע כלקוח, נוכל להתכונן מראש ולשאול שאלות על צרכים עסקיים יחודיים שיש לנו ולבדוק איך אלו נתמכים אצל המתחרה או הפרטנר.
תגיד לי מי חברים שלך ואומר לך מי אתה תחת ההנחה שיש הגיון ב Eco-System של הלקוחות או הפטנרים שאותם אנחנו חוקרים, אם נחקור את ה Eco-System שלהם, נוכל להבין איך הארגונים האלה ממצבים את עצמם, לרבות בעיני עצמם. אם לדוגמא, אנחנו חוקרים ספק תוכנה שמומחה באתרי איקומרס ובאתר שלו נראה שיש לו פרטנרים מסוג ספקי תשלומים - אז נוכל לחשוד שאולי שהארגון שאותו אנחנו חוקרים, לא מנסה להכנס לעולם התשלומים, כי אם כן אלה היו המתחרים שלו. דוגמא אחרת היא: ארגון שיש לו המון אינטגרציות מובנות ומסוגים רבים, אולי מרמז על כך שהמוצר מאוד מפוקס על פיצ'רים בודדים ובשאר מסתמך על אינטגרציות מול חברות אחרות. זה לא בהכרח דבר רע אבל כדאי לשים לב כדי לקבל יותר מידע על הארגון ומוצר.
מפה לאוזן בין אם אתם שוקלים התקשרות עם פרטנר חדש או רוצים לחקור מתחרה, נסו ליצור קשר עם הלקוחות הקיימים שלו. אלה ידעו הכי טוב להציג את התחושות שלהם מנוחות השימוש, מפיצ'רים שהם מרוצים מהם, מפיצ'רים שחסרים להם, תוכלו לשאול על שירות הלקוחות, התמיכה, המחירים ועוד נושאים שלא מופיעים באתר השיווקי. בני אדם אוהבים לשתף, זאת עובדה. אנחנו אוהבים לדבר, להמליץ כשאנחנו מרוצים והכי אוהבים לבקר. לקוח שמספר על חווית מוצר טובה של מתחרה, יכול לשתף בהמון ידע שימושי ופנימי ולקוח שמספר על חווית מוצר גרועה יכול לתת לכם מידע יקר מפז על מה אולי לא כדאי לעשות ואיפה האחרים נכשלים.
בין השורות אני סוגד לארגונים שמציגים לראווה את הפיצ'ר-ליסט שלהם. קראו, סכמו והבינו טוב-טוב מה אומרים הפיצ'רים, איך הם פועלים, את הקשר ביניהם, מה הם עושים ובעיקר מה הם לא עושים. חפשו את הפיצ'רים החסרים באותו עולם תוכן. לדוגמא: אם חברת תוכנה שמתמחה בקידום אתרים מציגה לראווה שהיא תומכת בקידום בפייסבוק, אבל לא מזכירה שום דבר לגבי התמיכה שלה בגוגל, צריכה להעלות חשד אם יש לה תמיכה כזאת כרגע ואם יש ספק - עדיף פשוט לשאול.
לסיכום חלון הראווה זה אחלה, אבל אנחנו מעדיפים למדוד. בעולם מערכות המידע דרושה לנו חקירה ואפשר שתתחיל מפחי הזבל, מהסוף, ממה שלא נאמר, מה OPEN API.
חקירה מהנה
רוצים להכיר יותר טוב את תחום המחקר של מוצרים?
מהו מחקר יעיל למוצר כמו שלכם? דרוש לכם להגדיר בעצמכם את ה API לארגון שלכם ולא יודעים איך להתחיל? דברו איתי